המדריך לקרטוקונוס
המדריך המלא לקרטוקונוס: אבחון, טיפול ואיך אפשר לראות 6/6 למרות הכל
האם הרגשתם לאחרונה שהראייה שלכם משתנה בקצב מהיר? האם נהיגה בלילה הפכה לסיוט של סינוורים? ואולי האופטומטריסט אמר לכם שיש לכם "צילינדר גבוה" שמשתנה כל הזמן? אם עניתם כן, ייתכן שאתם מתמודדים עם קרטוקונוס.
הבשורה החשובה ביותר שצריך לדעת היא: קרטוקונוס הוא לא גזירת גורל של ראייה גרועה. עם הטכנולוגיה הקיימת היום באופטיקה כהן, אנחנו מחזירים למטופלים רבים את איכות החיים ואת חדות הראייה שהם שכחו שקיימת.
במאמר זה נעשה סדר בבלגן: מה זה בדיוק, ממה זה נגרם, ומהם הפתרונות המתקדמים ביותר הקיימים היום בעולם האופטומטריה.
מה קורה בעין כשיש קרטוקונוס?
הקרנית היא החלק הקדמי והשקוף של העין. תפקידה הוא למקד את האור הנכנס לעין כדי שתתקבל תמונה ברורה. במצב תקין, הקרנית היא עגולה וסימטרית, כמו כיפה של בית כנסת או כדורגל.
אצל אנשים עם קרטוקונוס (Keratoconus), סיבי הקולגן שמרכיבים את הקרנית נחלשים. כתוצאה מכך, הקרנית אינה מצליחה לשמור על צורתה העגולה מול הלחץ הפנימי של העין, והיא מתחילה לבלוט החוצה בצורה של חרוט (קונוס). העיוות הזה יוצר שני ליקויים עיקריים:
קוצר ראייה גבוה (Myopia).
אסטיגמציה (צילינדר) לא רגולרית – כלומר, העין לא רק מטושטשת, אלא התמונה מעוותת בצורה לא אחידה.
מי נמצא בקבוצת סיכון וממה זה נגרם?
למרות שהגורם המדויק אינו ידוע במלואו, המחקרים מצביעים על שילוב של גנטיקה וסביבה:
גיל: המחלה מתפרצת בדרך כלל בגיל ההתבגרות (13-20) ועלולה להחמיר עד גיל 40 לערך.
תורשה: בכ-10% מהמקרים יש בן משפחה נוסף עם קרטוקונוס.
אלרגיות ושפשוף עיניים: זהו גורם סיכון קריטי. אנשים הסובלים מאלרגיות עונתיות ומשפשפים את העיניים בחוזקה לאורך זמן, עלולים להחליש את הקרנית ולזרז את התפרצות המחלה.
מוצא: המחלה נפוצה יותר באזורי אגן הים התיכון (כולל ישראל).
חלק ג': תסמינים – מתי נדלקת נורה אדומה?
בשלבים הראשונים, קשה להבדיל בין קרטוקונוס לבין "סתם" עליה במספר. עם זאת, ישנם סימנים מחשידים:
שינויים תכופים במרשם: אם אתם צריכים להחליף משקפיים כל חצי שנה כי הצילינדר קפץ – זה חשוד.
מריחת אורות: כשאתם מסתכלים על רמזור בלילה או כתוביות בטלוויזיה, האם אתם רואים את האור "נמרח" או רואים צל של האותיות (כפל ראייה בעין אחת)?
חוסר שביעות רצון ממשקפיים: התחושה שגם עם המשקפיים החדשים הראייה לא "קריספית" וחדה.
רגישות לאור וסינוור: קושי בנהיגת לילה או בשמש חזקה.
חלק ד': האבחון באופטיקה כהן
בדיקת ראייה רגילה ("מה המספר שלי?") לא מספיקה לאבחון קרטוקונוס. באופטיקה כהן אנו משתמשים במכשיר הנקרא טופוגרפיה של הקרנית (Corneal Topography). המכשיר סורק אלפי נקודות על פני העין ומייצר "מפת גבהים" צבעונית. מפה זו מאפשרת לנו לראות את הקימורים המדויקים, לזהות את הקונוס בשלבים מוקדמים מאוד (עוד לפני שהמטופל מרגיש ירידה דרמטית בראייה) ולהתאים את העדשה המדויקת ביותר למבנה העין האישי שלכם.
חלק ה': הטיפול הרפואי והטיפול האופטי
חשוב להבדיל בין שני סוגי טיפול:
1. הטיפול הרפואי (בלימת המחלה): רופא העיניים עשוי להמליץ על טיפול שנקרא קרוס-לינקינג (Cross-Linking). מדובר בהליך שבו מטפטפים ויטמין B2 לעין ומקרינים אור UV. הפעולה הזו מחזקת את קשרי הקולגן ומקשיחה את הקרנית כדי לעצור את ההידרדרות. חשוב לדעת: הטיפול עוצר את המחלה, אך לרוב לא משפר את הראייה. כאן אנחנו נכנסים לתמונה.
2. הטיפול האופטי (שיקום הראייה): לאחר שהמחלה התייצבה (או במקביל), המטרה שלנו באופטיקה כהן היא לגרום לכם לראות מצוין.
משקפיים: מתאימים רק לשלבים התחלתיים מאוד.
עדשות מגע רכות לקרטוקונוס: עדשות עבות ומיוחדות שיכולות "להחזיק" את הצילינדר, מתאימות למצבים קלים-בינוניים.
עדשות סקלרליות (הפתרון המוביל): המהפכה הגדולה בתחום. מדובר בעדשות קשיחות וגדולות, שיושבות על לובן העין (הסקלרה) ולא נוגעות בקרנית הרגישה כלל.
בין העדשה לקרנית נכלא נוזל (דמעות או סליין), אשר מנטרל את כל העיוותים של הקרנית.
התוצאה: ראייה חדה (HD), נוחות גבוהה מאוד (כי אין מגע בקרנית), והגנה על העין מפני יובש ורוח.
חלק ו': שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)
האם קרטוקונוס גורם לעיוורון? לא. קרטוקונוס אינו גורם לעיוורון מוחלט, אך ללא טיפול הוא יכול להוביל לראייה ירודה מאוד שתקשה על תפקוד יומיומי. הטיפולים הקיימים היום מאפשרים ניהול אורח חיים מלא ורגיל.
האם מותר לעשות ניתוח לייזר להסרת משקפיים? חד משמעית לא. ניתוח לייזר משייף את הקרנית ומדקק אותה. בקרטוקונוס הקרנית כבר דקה וחלשה, וניתוח כזה עלול לגרום לקריסה של הקרנית ולנזק בלתי הפיך. לכן אבחון מקדים הוא קריטי לפני כל מחשבה על לייזר.
האם העדשות הסקלרליות מציקות? בניגוד לעדשות הקשיחות של פעם (שהיו קטנות וזזו בעין), עדשות סקלרליות נחשבות לנוחות מאוד. לאחר תקופת הסתגלות קצרה, רוב המטופלים מדווחים שהם לא מרגישים את העדשה כלל במהלך היום.
לסיכום
קרטוקונוס הוא מצב מאתגר, אבל הוא לא צריך לנהל לכם את החיים. השילוב של מעקב רפואי יחד עם התאמה מקצועית של עדשות מגע מיוחדות באופטיקה כהן, יכול להחזיר לכם את חדות הראייה ואת הביטחון.
יש לכם שאלות נוספות? מרגישים שהראייה לא כתמול שלשום? הצוות המקצועי של אופטיקה כהן מחכה לכם לבדיקת התאמה מקיפה.
רגע, לפני שמדברים על מילה שקשה לקרוא אותה – בואו נפרק אותה, ויהיה לנו יותר קל להבין.
קרטו = קרנית העין.
קונוס = חרוט (כמו זה שמכירים מכבישים בשיפוצים או ממגרשי כדורגל).
אם נחבר את שתי המילים, התמונה ברורה יותר: קרטוקונוס היא מחלה שבה הקרנית מקבלת צורה של חרוט במקום צורה עגולה וסימטרית של "כיפה".
העיוות הזה בצורת הקרנית גורם לקוצר ראייה ולצילינדר גבוה במיוחד. התוצאה – תמונה מטושטשת או מעוותת, ומשקפיים רגילים לרוב לא מצליחים לתקן את הבעיה בצורה מספקת.
אבל למה זה בכלל קורה?
האמת היא שהחוקרים עדיין לא יודעים בוודאות. עם זאת, עשרות מחקרים מצביעים על כמה כיוונים אפשריים:
-
סיבה גנטית-תורשתית, שיכולה להתפתח כבר מלידה.
-
סיבה ביולוגית, חוסר איזון של רדיקליים חופשיים בגוף.
-
סיבה נוספת – שפשופים תכופים והתעסקות עם העיניים, גירויים ודלקות חוזרות שעלולות להחליש את הקרנית.
מבחינה סטטיסטית – המחלה אינה נדירה כפי שחושבים. היא מופיעה אצל אחד מכל 2,000 אנשים – מה שהופך אותה לבעיה די שכיחה.
בכל אחד מסניפי אופטיקה כהן – בעכו, זכרון יעקב, קרית מוצקין, קרית ביאליק (קריון), נהריה ורעננה – אנו מבצעים בדיקות ראייה מקיפות ובדיקות מתקדמות לאבחון מוקדם של קרטוקונוס. גילוי מוקדם מאפשר טיפול מותאם אישית ובמקרים רבים מונע החמרה מיותרת.